1) ה-מסע

חברים יקרים,
המסע לתור את ארץ ישראל היה פשוט מדהים! עברתי כל כך הרבה שאני רוצה לספר לכם מחווייתי האישית לפני שנספר על כך לעם כל המרגלים. איני בטוח אם ניתן לתאר הכל במילים...
אך אנסה ופשוט אתחיל הכל מהתחלה..:)

יציאת מצרים הייתה כל כך מדהימה אך עם זאת כללה טלטלות וקשיים רבים במהלכה ואחריה במדבר. בראש הקשיים שעברנו, מה שהחזיק אותנו היה הכניסה לארץ "זבת חלב ודבש" המיועדת לעמ"י, שהבטיח לנו הקב"ה - ארץ ישראל. הקשיים גברו, ולכן ביקשנו מהקב"ה לעלות, לתור ולבדוק את הארץ לפני כניסתנו המרגשת אליה. אנו, בנ"י יזמנו את המהלך בכדיי להעלות את רוח העם לכניסה לארץ, לשבחה, להוכיח להם את טובה שהובטח לנו ולהדגיש את המטרה הנעלה שאליה פנינו מועדות-הכניסה לארץ המובטחת. בנוסף, ריגול הארץ, בדיקתה וחקירתה לפניי כיבושה, יעזרו לנו לדעת את הארץ ולהתכונן לקראת כיבושה, דבר שיעניק לנו יתרון ראשוני ותחושת ביטחון. למשימה זו זכיתי להיבחר ואליה יצאתי כנציג ונשיא השבט הבכור- שבט ראובן! התרגשתי מאוד לקבלת התפקיד הנעלה ליציאה למשימה החשובה והנפלאה הזו.
כל הדרך לא"י המדהימה רק חיכיתי וייחלתי ליום הכניסה. היה בלתי נתפס בעיניי שאני- שמוע בן זכור, זוכה להיות בין הראשונים הנכנסים לארץ המובטחת. לא ייאמן שאנו זוכים להגשים את חלום אבותינו ולהשיב את עמ"י ארצה לאחר תקופה כל כך ארוכה של גלות. בהגיענו ארצה, עצרה נשימתי בראות הארץ הטובה. בראותה הבנתי כי אכן, כשמה כן היא - "ארץ זבת חלב ודבש"! הארץ מלאת שפע וטוב ומשובחת בגידולים המייחדים אותה. ראשי מיד נתמלא ברעיונות כיצד להציג ולהוכיח זאת לעם ולכן לקחנו מיבולי הארץ - אשכולי ענבים, רימונים ותאנים משובחים כהוכחה ממשית לדבר כלכך בלתי יאומן. התלהבנו ונלהטנו כולנו. ארץ שלמה, גדולה ורחבה השייכת רק לעם היהודי ולבני ישראל! אך בראות את ילידי הענק העניינים החלו להסתבך. קבוצת התרים נבהלה מהערים הגדולות הבצורות הנמצאות בה ומהעמים החזקים והמאיימים השוכנים בה. הם הרגישו קטנים וחסרי כוח לעומתם אך אני נתמלאתי אמונה בה' בראותם! רק ראיתי את כוחו המדהים שיכול ליצור מראות כאלה ולנצחם! רק הוא יכול לעשות זאת ועצם העובדה והידיעה שהוא איתנו גרמה לי להרגיש רק יותר בטוח ומאמין מאי פעם. בדרך חזרה האווירה הייתה מתוחה בין הנשיאים המייצגים. החלו דיונים לגביי כיצד להציג את הארץ בפני העם, הרי כל אחד ראה את הארץ מנקודת מבטו האישית והשונה. רב הקבוצה רואה את הארץ בעין שלילית בעיקר, איני מבין למה שהרי הקב"ה לא יובילנו לרעה. אנו נמצאים כעת בסוף המסע, לאחר שלושים ותשעה ימים מדהימים, עמוסים ומטלטלים. מחר בעז"ה נחזור לעם אך הקבוצה עדיין מתוחה ושלילית ואיני יודע כיצד אוכל לשנות את דעתם בנוגע לארץ. מצב הכוחות פועל לרעתי, אך אני יודע שאצטרך לפעול מהר לשינוי המצב. הצגת הארץ בצורה שלילית ומעוותת עלולה לגרום לנזק רב ובלתי הפיך בעם. העם מסתמך על עדותנו, ואם לא נהיה נאמנים לקב"ה ולארצנו הם עלולים לאבד תקווה. אני מפחד מהעתיד לבוא אך יודע שהקב"ה עמי ושהכל לטובה. אעדכן לאחר תגובת העם.
                                                        חזקו ואמצו,
                                                                    שמוע בן זכור.